פסק-דין בתיק עפ"א 99/08

1.         בית משפט השלום בנצרת הרשיע את המערער על סמך הודאתו בסחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין") ובתקיפה עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

            לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בלילה שבין 19.6.07 - 20.6.07, בכפר ברוך, נפרצה מכולה של יגאל לוין ורן אדינגר (להלן: " רן") ונגנב ממנה ציוד חקלאי בשווי של כ- 80,000 ש"ח. ביום 5.7.07 התקשר עאטף טליעה (להלן: " עאטף") לרן והודיע לו, כי הוא רוצה לפגוש אותו. רן נענה והזמין את עאטף לכפר ברוך. כעבור זמן קצר הגיע עאטף לכפר ברוך כשברכבו המערער ושניים אחרים. הארבעה פגשו את רן בחצר בה מוחזקים הכלים החקלאיים. עאטף, שעמד צמוד למערער, פנה לרן ואמר לו "אתה מדבר עלי שאני גנבתי לך חלקים". רן הכחיש כי דיבר על עאטף ואז הודיע המערער לרן, כי בפניו ישנן 3 אפשרויות: האחת, לשלם להם באופן מידי 20,000 ש"ח; השניה, לשלם להם בתוך שבוע סך של 100,000 ש"ח וזאת אם יאלצו להביא את האדם שבפניו "העליל" רן, כי עאטף הוא שגנב את החלקים; והשלישית, שהמכבשים והכלים החקלאיים של רן ישרפו.

            עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 16.8.07 הגיע רן למוסך על מנת לקנות חלקים לעגלה. המערער ועאטף שהיו במקום הבחינו ברן והמערער ניגש לרן תקף אותו במכות אגרוף בפניו, תוך שהוא אומר לו "מדוע התלוננת עלי ביחידת ארז". אנשים שהיו במוסך, חילצו את רן מהמערער ורן עזב את המקום. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לרן חבלה באפו וזב דם ממנו. כעבור מספר דקות, התקשר המערער ממכשיר הטלפון הנייד של עאטף אל רן ואמר לו, שהחוב ביניהם פתוח ואם צריך, המערער יגיע אליו לביתו ולמשפחתו על מנת לסגור חשבון. רן שאל את המערער האם הוא רוצה כסף והמערער השיב, כי רן יודע בדיוק מה הוא רוצה.

2.         לאחר שנתקבל תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המערער ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט קמא למערער מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים, 10 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, קנס בסך 1,000 ש"ח ופיצוי למתלונן (רן) בסך 4,000 ש"ח.

3.         המערער מלין בפנינו נגד רכיב המאסר בפועל, שהושת עליו ומבקש לקצר את תקופת המאסר ולהמירה בעבודות שירות. לטענת המערער, בית משפט קמא החמיר עמו, תוך שהוא נמנע מלתת משקל ראוי לכל אלה: נסיבותיו האישיות של המערער, ההכרות הקודמת עם משפחת המתלונן, מחלתה של אשת המערער, תקופות המעצר ומעצר הבית בהן היה נתון המערער, התיקון המשמעותי של כתב האישום, נסיבות ביצוע העבירות, הנתק בין עבירת הסחיטה ובין עבירת התקיפה, הקשר החברי בין משפחות המתלונן והמערער, הסכם הסולחה שנערך בין הצדדים וההפליה הקיימת בין המערער לבין יתר השותפים.

            עוד טוען המערער, כי בית משפט קמא שגה מששם דגש על עברו הפלילי של המערער מבלי ששם לבו לעובדה כי מדובר בהרשעות קודמות ישנות.

            מנגד מבקשת ב"כ המשיבה לדחות את הערעור בהדגישה את חומרת העבירות שביצע המערער, את עברו הפלילי המכביד ואת התסקיר השלילי, שמלמדים על המערער, על התנהגותו ועל דרכו העבריינית וכן על כך שהוא מתקשה לקחת אחריות ולא למד לקח.

4.         לאחר שעיינו בהודעת הערעור המפורטת ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים על פה, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הערעור דחיה.

            בית משפט קמא שקל את כלל השיקולים הרלוונטיים, הן מבחינת נסיבות ביצוע העבירות והן מבחינת נסיבותיו האישיות של המערער, איזן ביניהם והגיע לתוצאה שלא ניתן לומר, כי היא חורגת ממתחם הענישה הסביר או הראוי בנסיבות העניין.

            די לעיין בעובדות כתב האישום המתוקן כדי להיווכח בתעוזתו ובהתנהגותו העבריינית של המערער. בניגוד לטענתו של המערער בהודעת הערעור, כאילו המערער שמע שרן העליל עליו, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, אותו עאטף טען בפני רן, כי רן דיבר עליו, קרי, על עאטף, בתור מי שגנב חלקים ולא על המערער כאן. יוצא, שלמרות שאין לו למערער כל מעורבות אודות הדברים שאמר כביכול רן ביחס לעאטף, איים המערער על רן עת שהעמיד בפניו שלוש אפשרויות לסחיטתו, לאור יום וללא כל מורא מהחוק. המערער לא הסתפק בכך אלא בחלוף כחודש וחצי עת פגש ברן במוסך, ניגש אליו ותקף אותו במכות אגרוף, על זה שרן התלונן עליו. המערער הגדיל לעשות עת הוסיף והתקשר לרן ואיים עליו באומרו, שהחוב ביניהם עדיין פתוח ואם צריך הוא יגיע אליו לביתו ולמשפחתו על מנת לסגור את החשבון.

            גליון הרשעותיו הקודמות של המערער, אשר לחובתו מגוון של עבירות פליליות מעיד על כך, שהמערער מתקשה ללמוד את הלקח הנדרש ולהטיב את דרכיו, דבר שמצא לו ביטוי גם בתסקיר שניתן בעניינו.

            יודגש, כי מעשיו של המערער, אשר הונעו מבצע כסף ונועדו לזרות פחד בלבו של המתלונן ואף למנוע ממנו לפנות לשלטונות, מחייבים נקיטתה של אמת מידה עונשית מחמירה, לא כל שכן, כאשר המערער לא הסתפק בלאיים על רן אלא הוסיף ותקף אותו פיזית והמשיך לאיים עליו טלפונית.  

5.         בסופו של יום, מצאנו, כי בית משפט קמא איזן כראוי את כלל השיקולים הרלוונטיים, הן לחומרא והן לקולא, וכי העונש שהוטל על המערער הינו עונש ראוי בנסיבות אלה.

6.         לאור האמור אנו מורים על דחיית הערעור.

ניתן היום כ"ד בניסן, תשס"ח, (29 באפריל 2008), במעמד הנוכחים.

____________________        __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        אסתר הלמן - שופטת                 שאהר אטרש - שופט

000099/08עפא054 אירית + חנה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: